החלטה בתיק ה"פ 4254/05

לפני בקשה לאישור פסק בורר שניתן ע"י בית הדין לדיני ממונות בר נוף.

יחד עם בקשה זו הוגשה אף בקשה לתיקון פסק הבוררות באופן שיקבע כי אישיותה המשפטית של המשיבה אינה עמותה אלא חברה בע"מ.

המשיבה  שלחה לבית המשפט : "התנגדות לאישור פסק בוררות ולתיקון פסק בוררות" שהתקבלה במזכירות ביום 9.8.05.  משהודע לו על ידי המזכירות כי הדרך להגשת בקשה שכזו הינה על דרך הגשת בקשה לביטול הפסק, שלח ב"כ המשיבה מסמך נוסף שכותרתו "התנגדות לתיקון פסק בוררות".

דיון

אישור פסק הבוררות

1.         הדרך להביע התנגדות לבקשה לאישור פסק בורר הינה כאמור בסעיף 23(ב) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק") הקובע:

" (ב) לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בורר אלא בדרך בקשה לביטולו".

לפיכך, הדרך להביע התנגדות הינה על ידי הגשת המרצת הפתיחה לביטול הפסק, הליך המצריך תשלום אגרה.

כל עוד לא משולמת אגרה הרי שתחול תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט (אגרות) תשמ"ח-1987 הקובעת:

"לא ייזקק בית משפט לכל הליך אלא אם כן שולמה בעד הסעד המבוקש בו האגרה הקבועה בתוספת הראשונה ואגרת הפרוטוקול בתקנה 12א, או שמביא ההליך פטור מאגרה".

יוצא, איפוא, שאיני יכול להיזקק להתנגדות שהוגשה על ידי המשיבה.

ב"כ המשיבה טוען בהתנגדותו כי הבוררים לא היו מוסמכים לדון בסכסוך, שכן עילתו ביחסי עובד ומעביד על פי סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969. (ראו: ע"א 311/84 הטכניון מכון טכנולוגי לישראל נ' ההסתדרות הכללית, פ"ד לט(2), 162; דב"ע מו/14-4 ההסתדרות הכללית נ' מדינת ישראל, פד"ע יז, 276).

כמו כן טוען הוא כי המשיבה לא חתמה על הסכם בוררות, ואף בפיו טענות לגוף הפסק.

תיקון פסק הבוררות

2.         כאמור לפני מונחת אף בקשה לתיקון הפסק באופן שיקבע כי מדובר בחברה בע"מ ולא בעמותה.

 תיקון שכזה אמור להעשות, בדרך כלל, על ידי פניה לבורר  (סעיף 22(א)(1) לחוק, ואולם בסעיף (ד) נקבע:

" ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה".

המדובר בתיקון שאינו מצריך הבאת ראיות, וניתן לראות בו, על פניו, כ" טעות בתיאום אדם או  נכס" כלשון החוק.

ברע"א 2237/03 אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ' המועצה המקומית תל מונד (טרם פורסם) (10.1.05) (אתר נבו), מציינת כב' השופטת א' חיות:

"סיכומם של דברים - הדגש לעניין תיקון ליקויים על פי סעיף 22 לחוק הבוררות הוא על סיווג הטעות שאת תיקונו מבקשים, והעובדה שהתקיים הליך מקדים בפני הבורר בקשר עם אותו תיקון, אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט להורות עליו. יחד עם זאת, על בית המשפט להקפיד מאוד בהפעילו את סמכות התיקון המסורה לו, כאמור בסעיף 22 לחוק הבוררות. עליו לצמצם עצמו אך ורק לתיקון של אותם ליקויים טכניים המנויים בסעיף ואל לו לגלוש לתיקון טעויות שבמהות.  מתחם מוגדר ומצומצם זה של תיקון ליקויים, אין בו כדי לפגוע באוטונומיה של מוסד הבוררות, ג אם סירב הבורר לתיקון שנתבקש. אדרבא, הימנעות מן התיקון מקום שהסירוב אינו נתמך בהנמקה מספקת, עלולה לגרום לעיוות ההכרעה שאליה כיוון הבורר ולפגיעה במוסד מעין-שיפוטי זה". (שם, פסקה 13).